יש בנו רצונות שלא תמיד מתיישבים זה עם זה. אנחנו מבקשים קרבה ונבהלים ממנה, רוצים להשתנות ונאחזים במוכר, יודעים משהו על עצמנו ובכל זאת מתקשים לחיות מתוך הידיעה הזאת. אני רואה בסתירות האלה משהו אנושי, שראוי להקשבה.
אפשר לחקור יחד כיצד נעשינו מי שאנחנו. מה למדנו על עצמנו בתוך קשרים, אילו רגשות היה אפשר לבטא, ומה נאלצנו להצניע כדי לשמור על אהבה ועל שייכות. לעיתים, הדרך שעזרה לנו למצוא מקום בעולם ממשיכה ללוות אותנו גם כשהיא כבר מכאיבה או מצמצמת את האפשרות להיות עצמנו.
בטיפול אני מבקשת ליצור קשר שאפשר לחשוב ולהרגיש בתוכו. להביא גם את מה שמבולבל, מביך או קשה לומר. לפעמים נוכל להבין יחד משהו חדש; לפעמים נצטרך לשהות עם חוויה שעוד אין לה מילים. גם מה שמתעורר בינינו יכול לעזור להכיר את האופן שבו אנחנו פוגשים את עצמנו ואת האחר.
ההזמנה היא לפגוש גם חלקים בעצמנו שנשארו עד עכשיו לבדם. להכיר את הכאב שלהם, את הצורך שלהם ואת הדרכים שבהן ניסו לשמור עלינו. מתוך ההיכרות הזאת עשוי להיפתח מרווח - להרגיש, לרצות ולבחור כיצד להיות בקשר.
